שחור וכסף בפרנץ' חובבני

השבוע ניסיתי לק חדש שקניתי לא מזמן, שחור נוצץ מס' 366 של ג'ייד. הצבע בבקבוק נראה מאוד אלגנטי, מיוחד ומבטיח. שחור עמוק עם נצנצים מאוד עדינים. מעודן אבל מיוחד.

לצערי אין לי תמונה של הלק הזה לבדו, כי התכנית המקורית היתה לנסות פרנץ' שחור+כסף והייתי בשוונג - אז לא הספקתי לצלם רק את השחור...

הפרנץ' שלי מאוד חובבני. שנים לא עשיתי לעצמי, ורואים את זה. טוב - בלי אימון לא יהיה שיפור, לא?

אבל הסתובבתי עם התוצאות העגומות במשך יומיים, ואז החלטתי לקצר מעט את הציפורניים - בלי להוריד את הלק. לקחתי גוזז טוב שיש לי, והצלחתי לגזוז את הציפורניים בצורה שגרמה לי להעריץ את עצמי קצת. יצאו ציפורניים באורך שעובר במילימטר את קצה האצבע - האורך האהוב עליי, והצורה של כל ציפורן וציפורן משובבת נפש ממש. ותנחשו מה? גם מראה הפרנץ' השתפר פלאים - מקצוות עבים וגסים הפכו קצות הציפורניים לפסי כסף עדינים ואלגנטיים. נראה הרבה יותר טוב.

הנה תמונה של אחרי הקיצוץ:

יעלי מהרשומה הקודמת עזרה לי להשיג דיסקית חותמות של קלי, החיקוי של קונאד. כבר יצא לי לנסות, וממה שנוכחתי עד כה - לא כל הלקים יעבדו עם זה, ומאלה שעובדים, עדיין צריך להתאמן ולנסות לא מעט כדי שהתוצאות יהיו ברות-צילום. בינתיים יצא לי להסתובב יומיים-שלושה עם פרפרי בורדו על ציפורני הקורל שצולמו בפוסט הקודם. השאר יצא הרבה פחות טוב ואילץ אותי להוריד ולנקות הכל. כשיהיו תוצאות מוצלחות יותר, אני מבטיחה לשתף כאן.

לא אוקיי קורל

איזו אכזבה מאחת הרכישות האחרונות שלי. גוון מס' 12 של Andrea milano.

ב"ניו-פארם" היה מצבע על הלקים של חברת Andrea milano, וגוון אחד מסויים קרץ לי מהמדף. בבקבוק הוא נראה כמו ורוד-קורל בהיר וחזק, צבע קייצי חזק ויפה. שאר הצבעים שלהם היו ברובם כהים וחורפיים יותר.

במריחה הוא היה זוועה - נזקקתי לארבע שכבות כדי להגיע לתוצאה שתראו כאן - והיא רחוקה מלהיות מושלמת :-(

סמיך ולא נמרח בצורה אחידה, קשה מאוד לתיקון.

והצבע? לא רע, אבל לא מה שציפיתי. זרחני מדי, חזק מדי. בקבוק הוא נראה קצת יותר מעודן וורוד, ועל הציפורניים הוא זרחני ונוטה לכתום.

הבקבוק מעוצב בצורה יוקרתית למדי, אבל אני אמשיך להעדיף לקים "פושטיים" של חברות בלי יומרות, שנמרחים בקלות ומגיעים בשלל צבעים יפים. לא רואה את עצמי חוזרת לנסות את החברה הזו בקרוב.

אמנות הציפורניים של יעלי

יעלי היא חברה שהכרתי דרך האינטרנט. בעקבות שינויים בחייה החליטה לשנות כיוון קריירה ובחרה בתחום היופי והטיפוח. היא מנהלת עסק גדל ומתפתח לבניית וקישוט ציפורניים, מניקור ופדיקור. מעבר לכשרון ולחוש האסתטי המפותח, יש לה גם לב רחב ואישיות נעימה ביותר.

היא ראתה אותי בתקופה קשה - והציעה לי בנדיבות וברגישות טיפול מפנק.

ניגשתי אליה עם הבת שלי, בת 8, ועשינו לנו זמן טיפוח נעים ביותר...

והנה התוצאות:

אלו אצבעותיה החמודות של הבת שלי.

הכרות

20 טיפות של צבע, אחת בקצה כל אצבע.

פלאשבק:

שנות ה-80, מושבה קטנה ודי מוזנחת, נערה מתבגרת עם הרבה יותר חן מה שהיא מאמינה שיש לה, מגירה מלאה בקלטות עם שירים שהוקלטו מהרדיו (בטייפ דאבל-קאסט משוכלל כמובן) ועל השידה 10-15 בקבוקונים צבעוניים. ורוד בהיר, שקוף, פנינה, פוקסיה, ורוד בזוקה... וגם כתום, תכלת, שחור ובז'.

ועל הציפורניים (הארוכות למדי) מגוון הצבעים בא לידי ביטוי בנקודות, פסים, כתמים, שכבות וכו'.

צבעי לק לציפורניים תמיד היו עוד דרך להיות יצירתית, קצת מיוחדת וגם קצת "מעוררת מחלוקת". הצבעים על קצות האצבעות שלי תמיד מעט יותר מפתיעים מהתדמית הכללית שלי. תמיד יש את המבט המעט תמה הזה: "עלייך לא הייתי מאמינה..."

בשנות ה-80 המבחר לא היה גדול, הטכניקות היו בסיסיות ביותר וגם הטעם שלי עוד התפתח.

שנים אחר כך עוד עברתי תקופות של "חזרה לטבע" (בלי לק בכלל) או תקופות של הזנחה פושעת וטיפוח מוגזם לחלופין. עם הזמן הדברים התאזנו... היום טיפוח הציפורניים הוא חלק מהנה וקבוע בשגרת הטיפוח.


היום אני לא בוחלת בשום צבע כמעט, ונצנצים ממיסים אותי לגמרי. לא סנובית ומקבלת באהבה גם לקים זולים "פושטיים" שקונים בדוכנים בקניונים ב-5 ש"ח לאחד, העיקר שהצבע מעניין...

אני פותחת את הבלוג כדי לשתף בתוצאות המוצלחות יותר והמוצלחות פחות, וכדי להתחיל להעיז עוד קצת - לנסות טכניקות חדשות ואביזרים חדשים.

שלום, אני ענבל, בת 37. מעצבת גרפית במקצועי, וחובבת צבעים בהגדרתי.

מושיטה לך יד ללחיצה... שימו לב לציפורניים:

לק הבסיס הוא של Olive Gold, צבע מס' 815.


הוא היה הרבה יותר מדי ורוד-סבתאי עבורי, וחשקתי בסגול מנצנץ.





טיפטפתי לו בערך 1/3 בקבוק של לק סגול ישן של חברת קרליין שנראה עליי זוועה (מס' 226) והתקבל הסגול-מנצנץ עדין ומיוחד.

כיוון שחובבת בלינג-בלינג אנוכי, הוספתי גם שכבה של לק שקוף עם נצנצים ורדרדים, של LIFE (מס' 216). אני אוהבת את הנצנצים האלו, כי יש להם גוונים הולוגרמיים מקסימים.









אוקיי, זה מכסה לנו 10 טיפות צבע... מה עם 10 הנותרות?


על צפורניי הרגליים שלי מתנוסס לו צבע סגול-חציל מטלי, מס' 317 של שיק.